|
|
ר' יוסף "הבא משושן הבירה" [ 327 ] דְּבוֹרָה" ( שופטים ה א ) – לשון נקבה, נקבה היא ונקבה אמרה . ו"שִׁיר הַשִּׁירִים" ( שיר השירים א א ) הוא לשון זכר, ולפי' אמרו רז"ל כל השירים קדש ושיר השירים קדש קדשים . חזור לאחוריך, 72 מפני שכל השירות נאמרות [ מ ] מדת מלכות ושיר השירים ממדת צדיק, ולפי' ארז"ל : שיר השירים מטמא את הידים, 73 מפני שהוא הברית העליון והוא לא נתן להשתמש לבני אדם בברית העליון הקדוש והטהור . ולפי' אז"ל : שיר השירים מטמא את הידים . מיד בפתיחת הפירוש קובע המחבר כי נושאו של הספר הוא יחסי זכר ונקבה, חתן וכלה, הספירות צדיק ומלכות, והייחוד ביניהם . אם כך, מדוע פסקו חז"ל כי שיר השירים מטמא את הידיים ? המחבר דן בכך ומשיב זאת : 74 ועוד, שרומז שם ענין הייחוד, ויש לומר : הואיל והוא קדושה, דבר קדוש, מפני מה מטמא הידים ? דע שזהו סוד "כִּי לֹא יִרְאַנִי הָאָדָם וָחָי" ( שמות לג כ ) . שכל מי שמקרב אצלו של מלך מרוב הזיו שמסתכל בו נחשכו עיניו, כי מי שמסתכל בשמש, לאחר שמסתכל דומה בעיניו [ ! חסר ] כן מרוב טהרתו של הב"ה מטמאי בני אדם . וזהו סוד ענין טומאת מת, שיש טומאת אהל במת ישראל ולא במת א"ה (...
To the book |
|
|