ר' יצחק דמן עכו וספרו "מאירת עינים" [ 231 ] אל הע' [ טרה ] מפני שבלילה עיקר הזמנתה שכן היא לילה והלילה מיוחדת לה ואם יכוין אליה יראה כמקצץ, כאלו חס ושלום מתפלל אליה לבדה בזמנה . אמנם בק"ש בדל"ת דאחד יכוֵן בה, ונכון הוא לכוין בה בק"ש וליחדה ייחוד שלם . וכן ארז"ל : צריך להזכיר מדת יום בלילה ומדת לילה ביום 118 ואם לאו לא יצא, כונתם בזה כדי לייחד הכל ושלא להפריד הע' [ טרה ] מהת' [ פארת ] , ועל כן תקנו רז"ל בלילה אמת ואמונה, 119 שהוא הת' [ פארת ] והע' [ טרה ] , וביום אמת ויציב, שיש בו כסדר ט"ו ווי"ן רמז לי"ה שהוא הע' [ טרה ] , וכדי שלא להפריד אסרו רז"ל שלא לספר בין ישתבח ליוצר ובין קדיש לברוך וכל המפסיק ביניהם הרי הוא נרגן מפריד ( על פי משלי טז כח ) . אסור להתכוון לשכינה בתפילה בלילה, שכן הדבר עשוי להיראות כהפרדה בין השכינה לבין יתר הספירות, כלומר – קיצוץ בנטיעות . כוונת המתפלל צריכה להיות לספירת בינה, ולרדת עד ספירת יסוד ולא יותר . לאחר מכן ר' יצחק מונה את המקרים שבהם משולבת כוונה לשכינה בכוונה של תפארת, כדי להימנע מהפרדה ולשמור על האחדות . בהמשך דבריו מציג ריד"ע מסורות אחדות שקיבל על הכוו...
To the book