|
|
פרק שישי [ 202 ] לבירורו של נושא שתפס מקום חשוב בחקר הקבלה בדורות האחרונים : האם יש במיסטיקה היהודית תופעה של אוניו-מיסטיקה, התאחדות ממש עם האלהות העליונה, כפי שאנו מוצאים בכמה מכתביהם של מיסטיקנים נוצרים ? גרשם שלום נטה לשלול זאת, אך חוקרים אחרים, ביניהם ישעיה תשבי ומשה אידל, הציגו דוגמאות לתופעות מעין אלה בספרות הקבלה . 17 גוטליב כתב בעניין זה את הדברים הבאים על דברי ריד"ע : 18 אולם סמוך לקטעים אלה נמצא רעיון של התאחדות עם "אין סוף" וביטול האינדיבידואליות של הנפש . איסור אכילת הפירות בשלוש שנות הערלה רומז, לדעתו, לשבירת התאוות והתגברות הנפש השכלית על הנפש המתאווה . שלוש שנות הערלה הן כנגד שלושת העולמות של בריאה, יצירה, עשייה, ואילו השנה הרביעית היא כנגד עולם הספירות שהוא מכנה אותו כ"סוד האלוהות אשר למעלה משלושת העולמים" . השנה החמישית "תרמוז לא"ס ( = לאין סוף ) המקיף את הכל" . הנפש שהתגברה על שלושת העולמות ודבקה בעולם הספירות מגיעה למצב של דבקות באין סוף : "ותדבק נפשו זו באין סוף ותשוב כל כללי גמור אחרי היותה פרטית מצד היכלה בעוד היותה כלואה בו תשוב כללית בסוד אמתת יסוד מחצבה" . הוא ...
To the book |
|
|