ג. השתתת הלכה על מצע קבלי תיאורטי

ח לק ב : מ פעל הפ סיק ה 312 להישען על טקסטים קדומים וסמכותיים, הרי שההישענות ההלכתית על תובנה תאוסופית חורגת מן המתודות המקובלות בפסיקה – ודאי בספרד – וסביר להניח שלא עלתה על דעתם של חכמים מבית מדרשו של ר"י קנפנטון . ואומנם, גם בכך הלך ר"י קארו לפי המדיניות הקסטיליאנית שנמסרה לו מרבותיו, כפי שנלמד מתשובתו על אודות דינו של בן ארץ ישראל הנמצא בחוץ לארץ ביום טוב שני של גלויות . בתשובתו דחה מרן 'פסיקת הלכה' המבוססת על מצע קבלי תאורטי שבה 459 צידד מקובל צפתי אנונימי : דבר פשוט הוא דכל שדעתו לחזור נוהג כמקום שיצא משם אפילו להקל, ובלבד שלא יעשה בפני בני מקום שהלך לשם . . . ובאמת כי אשוב אתפלא בי בראותו ( צ"ל : בראותי ) כי החכם הנז' [ כר ] לעיל לא חש לקמחיה, שהרי הורה ליוצא מא"י לח"ל ( = מארץ ישראל לחוץ לארץ ) ודעתו לחזור [ ש ] מותר לו לעשות מלאכה מדינא, אם לא מפני המחלוקת . . . א"כ ( = אם כן ) איך עלה על לבו לומ' [ ר ] שיתפלל תפילת חול ( צ"ל : יום טוב ) ? ! זה דבר שלא עלה על הדעת ! ומה שהביא ראיה ממ"ש ( = ממה שכתב ) הר"ם ריקאנאטי בשם הר' עזרא, 460 אשיבנו דבר : שלוּ הונח שהיו דברי הר' עזרא מפו...  To the book