|
|
פרק ג : התקבלות 269 ואני ראיתי כל דבריו כשלחן ערוך כנִתנו מפי משה מפי הגבורה, ויבאו התלמידי' [ ם ] אחריו וישתו דבריו בלא מחלוקת ובזה יסתרו כל מנהגי המדינו' [ ת ] . . . על כן ראיתי לכתוב דעת האחרונים עם המקומות שלא היו נראים לי דבריו, בצדו, כדי לעורר התלמידי' [ ם ] בכל מקום שידעו שיש מחלוק' [ ת ] בדבריו . ובכל מקום שידעתי שאין המנהג כדבריו, אחקרהו ואמצאהו, אכתוב 'הכי נהוג' ובצדו אשים . ואף כי דברי סתומים וחתומים ואין ערך להם עם דברי הגאון כאשר כל דבריו נמצאי' [ ם ] בספרו הגדול 'בית יוסף' . מכל מקום הלכתי בדרכו לכתוב הדברים סתמא, כי לרוב גם דעתי בספרו תמצאהו . והמעיין יבח' [ ר ] . . . ואקוה להש"י ( = להשם יתברך ) שגם דברי הארוכים יתפשטו בישראל, ושם אגודות אגודות חבילות חבילו' [ ת ] של ראיות וטעמים, ונימוקי וטעמי בכל דבר לפי השג' [ ת ] ידי . ומי שיש לו חך לטעו' [ ם ] יבחין המטעמי' [ ם ] בטעמיהון 360 ומי שלא הגיע למדרג' [ ה ] זו לא יזוז מן בעצמו ולא יסמוך על אחרי' [ ם ] , המנהג . אם כן, הרמ"א שב ומצהיר כי הביא בחיבורו את שיטות ה'אחרונים' – היינו ה'בתראים' – המשקפות את נוהג הפסיקה האשכנזי, ...
To the book |
|
|