|
|
פרק א : רקע 29 המסגדים העניקו לעיר המוסלמית במזרח את קו האופק הייחודי . קמרונות גם שימשו לקירוי חללים ומעברים . כלפי פנים הייתה התקרה מקומרת, אך לעיתים היה הגג עצמו שטוח . גגות טויחו בטיט מיוחד שמנע חדירת מי גשמים או רוצפו בלוחות אבן . מרזבים הוליכו את מי הגשם אל בורות מטויחים היטב בטיח שמנע חלחול . הגגות השטוחים שימשו למטרות שונות, כגון שינה בחודשי הקיץ, ייבוש פירות וכביסה . הפתחים היו על פי רוב צרים . היעדר חלונות בקומת הקרקע משיקולי ביטחון וצניעות גרם לחוסר אוורור, לאפלולית ולרטיבות, ועל כן היו החדרים הללו קשים למגורים . במידת האפשר העדיפו להשתמש בהם כחנויות, כבתי מלאכה או כמחסנים . החלונות שפנו אל הרחוב היו מכוסים בשבכת עץ להגנה על פרטיותם של דרי הבית, ובחורף נסתמו בקרשים ובסמרטוטים . חלונות זכוכית היו יקרים מאוד ויוחדו למבני ציבור כמסגדים וארמונות . חשש מפני מתקפות בדווים הביא לכך שבשנות החמישים לערך השתדלו יהודי העיר להשיג אישור לבניית ח'אן ( 'ח'אן אל פאשא' ) . זה היה מבנה מגורים גדול ממדים, תלת קומתי, בנוי סביב חצר מרכזית, שבו גרו רבים מיהודי העיר . שרידיו 12 עוד ניצבו באתרם מאה...
To the book |
|
|