הקדמה

ח לק א : ר' יוסף קארו ותקופתו 18 1 בכל אתר ואתר שקדו חכמים ומשוררים ה' י"ג ניסן של"ה והיתה מנוחתו כבוד . . . ' . 2 על חיבור איגרות תנחומים וקינות הספד . מותו של מרן סימל לא רק את קיצו שלו אלא גם את קיצה של תקופה – קץ גדולתה של צפת . באמצע שנות השבעים של המאה השש עשרה עוד קשה היה אמנם להבחין בסימני המשבר הממשמש ובא, אך הקהילה המהוללת כבר נמצאה במסלול ירידה שאין ממנו חזרה . אישיותו של הר"י קארו הייתה רבגונית : איש הלכה שקול וגם מיסטיקן ; סופר פורה מאין כמוהו ; ראש ישיבה ומורה הוראה ; מנהיג ציבור רב - פעלים ומן התומכים בניסיון ה'סמיכה' בישראל, המוּנע הן מכוח תחושה אקוטית של גאולה קרובה, הן מתחושת ייעוד אישית ; שאפתן אך גם סגפן חרדתי משהו . דמות רבת - פנים זו היא מן המעניינות, המשפיעות והמרתקות ביותר בתולדותינו . סיפור חייו קשור קשר בל יינתק לסיפורה הדרמטי של המאה השש עשרה, המיוחדת לטובה בתולדות ישראל בשני אזורי התרבות העיקריים שלה, במזרח ובמערב : מחד גיסא, בערי האימפריה העות'מאנית רחבת הידיים, ובעיקר בארץ ישראל ובארצות השכנות לה, ומאידך גיסא, במלכות פולין, שבה החלה התיישבות יהודית בהיקף נ...  To the book