|
|
פרק שישי 276 לבין קבוצות הנהגה אחרות בעם, אבל אלה היו כנראה מחלוקות נקודתיות ביבנה עצמה, ולא מחלוקות במישור הלאומי הכללי . 200 תקנותיו הידועות נועדו לתת מענה למציאות נטולת המקדש אחרי שנת 70 . 201 המשותף לכל התקנות הללו הוא שכולן עוסקות בתחום הפולחני המצומצם . אף אחת מהתקנות אינה עוסקת במשפט אזרחי, ביחס לשלטונות הרומיים או ביחס לכיתות ולקבוצות השונות, ואין בהן כל ניסיון להגדיר את סמכויותיו ותפקידו של ריב"ז עצמו . מהסיפור המציג את התקנה שלו על תקיעת השופר בראש השנה שחל להיות בשבת אפשר ללמוד משהו על מעמדו דאז : יום טוב של ראש השנה שחל להיות בשבת במקדש היו תוקעים, אבל לא במדינה . משחרב בית המקדש התקין רבן יוחנן בן זכאי שיהו תוקעין בכל מקום שיש בו בית דין [ . . . ] תנו רבנן : פעם אחת חל ראש השנה להיות בשבת, [ והיו כל הערים מתכנסין ] . אמר להם רבן יוחנן בן זכאי לבני בתירה : נתקע . אמרו לו : נדון . אמר להם : נתקע ואחר כך נדון . לאחר שתקעו אמרו לו : נדון ! אמר להם : כבר נשמעה קרן ביבנה, ואין משיבין לאחר מעשה ( בבלי, ראש השנה כט ע"ב ) . עולה מן הסיפור שריב"ז נזקק לתחבולות כדי שדעתו תתקבל, ואין ...
To the book |
|
|