פרק יט

ציפורה כוכבי-רייני | 377 בהתחשבנות עם האידיאולוגיה החינוכית של אימי ובהשלכותיה על ילדי הבית . נעמי דרוכה . אני מעלה על הקנה את הבלשן והאגיפטולוג, פרופסור מורי גילולה ואת יום נישואיי . לשמחתי, האור שנדלק באישוניה, בוער ובוער ואינו כבה, חרף הנושא הנבחר . משמע, היא נכונה לברוח מתוך עצמה לתוך סיפוריי, ויהיו אשר יהיו . כארבע שעות לאחר טקס חופה וקידושין ברבנות ברמת גן מיהרתי לשיעור דמוטית, אני פותחת את דבריי . במסדרון של בניין גילמן, ליד דלת חדר הכיתה, בישרתי למרצה גילולה שהתחתנתי עם הקולגה שלו . . . עם רייני . בבת אחת עיניו הירוקות נפקחו לרווחה ואישוניו התרחבו מגודל ההפתעה . "ציפי, את יודעת שהכיתה חשבה שיש בינינו רומן ? " שאל בחמימות . "לא ידעתי . " "אז תבטיחי לי, ציפי, שאם תהיה לך בעיה בנישואים, תגידי לי . " שתקתי . לא הבנתי איזו בעיה יכולה לצוץ לאנסון ולי לאחר זוגיות איתנה של שלוש שנים . בעצם הבעיה המיידית האורבת לי תטפח על פניי בימים הקרובים . לא בישרתי למשפחתי על הנישואים . למעשה, בנוכחות אימי שחררתי הודעה דרמטית לשמעון שיינפלד השכן : "עוד שבוע אהיה אישה נשואה . " אימי נראתה אובדת עצות ...  To the book