פרק טו

ציפורה כוכבי-רייני | 283 המילה אכדית כלחיצת כפתור על סרט נע . במוחי חולפים שיעוריו הראשונים של הפרופסור משה ענבר וחיוכו הטוב . בשיעור הראשון ישבו בכיתה עשרים וחמישה סטודנטים . ענבר עמד לפני השולחנות המסודרים בצורת האות חי"ת ולימד ארבעה סעיפים מקודקס חמורבי . הוא העיר הערות אורתוגרפיות, לקסיקליות ודקדוקיות . כשסיים התיישב אצל שולחנו והחל לבחון בעל פה את הלומדים . הואיל וישבתי מימינו בקצה החדר, הייתי ראשונת הנבחנים . "תגידי לי, בבקשה, זאת שפת האם שלך ? " הוא פער פה והתקרב לטקסט האכדי בידי, להיווכח שאינני קוראת מתוך תעתיק לועזי . "תמשיכי, בבקשה, לקרוא את כל ארבעת הסעיפים," גברה סקרנותו לדעת אם אצליח לקרוא בשטף את כל הסעיפים ולנתח כהלכה את דרכי התצורה של כל אחת מהמילים ואת המבנים התחביריים . בשיעור השני חש המרצה לחדר הכיתה, והסקרנות מכתיבה את צעדיו . הוא בירך את הנוכחים ולא הוסיף . גרר את כיסאו אל מול שולחני, ועיין בשיעורי הבית שלי . התוהו ובוהו בין השורות לא הרתיעו אותו . הוא הוציא מתיקו החום סרגל ואמר ברכות שילמד אותי איך לשמור על הסדר . עקבתי אחרי הטבלה והעמודות ששרטט במחברתי ואחר רישום...  To the book