פרק יא

ציפורה כוכבי-רייני | 215 ניכשו עשבים, נטלו חול ושרידי אבנים קישטו את הקבר בְּעִשְבֵי פרא כמו היו פרחים . על המצבה ההרוסה הניחו גם חפצים אישיים . שבוע ימים שמעו הרצאות על בעיות צבאיות וביצעו תרגילים צבאיים, לעת ערב צעדו בסך דמומים, לפקוד את הקבר המסומן במגן דוד . בבית העלמין עדרי כלבים ערביים, חולניים ומסוכנים רבצו לרגליהם, בעודם עושים חשבון נפש עם אלוהים ומבכים את חבריהם-מתיהם, ואילו היא, על האדמה החולית שבה הלכו האבות הקדומים, יעקב אבינו ובניו, מלמלה : "מִמַּעֲמַקֵּי נשמות הלוחמים מתפרצים ייסורים של אלפי שנים . " ואמרה לעצמה שאם יש מיסטיקה בחיים הרי היא כאן בארץ גושן . ביום השביעי הגיעה קבוצת טירונים . אנשי השייטת הזמינו את הצעירים להצטרף ל'מקדשם' . לטירונים לא היה עניין בבית עלמין מוזנח שבו מגן דוד אחד ויחיד בין צלבי קרס רבים . עם רדת החשֵכה נעו לאגם המר אשר על סף התעלה . משם עברו מעמדה לעמדה, ואיש-איש היה מכונס בתוך עצמו . ביום הראשון שלאחר ההכרזה על שביתת נשק עם המצרים היא בדרך לעיר סואץ ולרַאס-סודר . עמי איילון, מפקד הדַבּורים, קיבל אישור מאלמוג לצרפה לסיור של לוחמי הקומנדו בדַבּו...  To the book