בֶּרק - על חוכמת אבותינו

ֶרק — על חוכמת אבו תינו | 287 אפילו המוח החריף ביותר בימינו אינו אלא מוח אחד . אפילו התנועה החברתית ּ הרחבה ביותר אינה אלא טיפה באוקיינוס המסורת . הדמוקרטיה הבריטית בימי ברק לא היתה מעשה נסים שנפל משמים, אלא נולדה מתוך טפטוף אטי של שינויים קטנים, מדורגים . מי שמחולל שינוי חברתי קיצוני בבת אחת מניח ברוב יוהרתו שהוא מיטיב לדעת מן המסורת שלנו ומכל אבותינו . אנחנו הלבֵנה האחרונה בקיר שהולך ונבנה, לא יותר מזה, ואיך נעז אפוא למוטט את הבניין כולו ? איזה מין חוכמה היא "להרוס מתכונת ישנה של דברים מפני שהיא ישנה", ואחר כך להתעלם "מכל חשש ופחד באשר לתוחלת חייו של הבניין החדש שהוקם בחופזה" ? השמרנות של ברק לא היתה קבועה ונוקשה לחלוטין, ולא היתה לו התנגדות אידיאולוגית לקדמה, אבל הוא טען שהשינוי צריך להיות זהיר ומכוון ( גם אם הדבר משעמם או מורכב ) . המהפכה מחפשת תשובות מהירות, תמורות חריפות ועמוקות, ואלה, לדעת ברק, כמעט תמיד מסתיימות באסון או בשלטון של טרור . אבל כל אומה חייבת לנוע קדימה . ברק האמין שמדינה אשר מוֹנעת מעצמה את אפשרות התמורה גוזרת על עצמה מוות . אלא שהשינוי חייב להיות אטי, וחשוב יותר,...  To the book