סוקרטס - על הטלת ספק בכול

סוקרטס — על הטלת ספק בכול | 257 ואולם, סוקרטס חשב שהבורות אינה בחזקת רע בלתי נמנע בלבד, אלא — אם משתמשים בה כהלכה — צעד ראשון, חיוני ומכונן לעבר האמת והחוכמה . כיום אנו מכנים בורות כזאת בשם "בורות סוקרטית" . סוקרטס הבחין בין שני סוגים של בורות : ( 1 ) בורות שאינה מודעת לבורותה . בעיני סוקרטס, פירוש הדבר חיים בלי הידיעה שאיננו יודעים . בורות מן הסוג הזה מיוחסת לבני אדם שלעולם אינם מפקפקים בעצמם . הם מתנהלים בעולם כמו מתוך שינה, פועלים כאילו הם יודעים מה נכון ומה לא ולעולם לא מטילים ספק בעצמם . ( 2 ) בורות סוקרטית . זוהי מין יקיצה משינה, שבאה לידי ביטוי בהטלת ספק בכל דבר שנדמה לנו שאנחנו יודעים וגם במה שאיננו יודעים . סוקרטס סבר שתפקידו לשאול שאלות, להיות ה"נודניק" של אתונה, והעביר את ימיו בחקירות ובדרישות שהציג לאחרים בכל מיני נושאים — מטבעו של הצדק ועד מהותה של האדיקות הדתית . אולי זה מסביר למה מיהרו אזרחי אתונה להוציא אותו להורג בשנת 399 לפני הספירה . בסוג הבורות השני ראה סוקרטס "מעלה אפּיסטמית" — דבר מה שראוי לכל פילוסוף ולכל אדם נבון לשאוף אליו . פירושה של הבורות הסוקרטית הוא לא להת...  To the book