|
|
הוסרל — על ההסתכלות בעצים | 233 שמתמקד בדברים שמעבר לו, כמו העין המביטה החוצה ואינה יכולה לראות את עצמה . אילו יכולנו בדרך נס להיכנס אל נפשו של אדם אחר, היינו חוזרים ומוטלים מיד אל העולם, אל עץ, אל ידיים, אל מסך הטלוויזיה . הנפש מצביעה כלפי חוץ ואינה מסוגלת לשקוט על שמריה, ולכן היא נזקקת כל העת למשהו שיעמוד במרכז תשומת הלב . יש חוכמה בפנומנולוגיה, והיא באה לידי ביטוי ביכולת הריפוי שלה . קרל יאספֶּרס, פנומנולוג חשוב בזכות עצמו, אמר שהיא "מעוררת אותי, מקרבת אותי אל עצמי ומחוללת בי תמורה" . יש לפנומנולוגיה מקבילות בטכניקות ריכוז מסוימות של האסכולה הסטואית, וגם בטכניקה המודרנית והפופולרית של קשיבות ( מַיינדפוּלנֶס ) . תשכחו, אם כך, מן השיטות המורכבות ומכל ה"איזמים" למיניהם, מפני שכולם הופכים את הנפש לכוורת של מגירות קטנות . התמקדו בדברים כמו שהם מופיעים לפניכם . כמו גיבור ספרו של סארטר, "הבחילה", שבוּעל ספסל בגן הציבורי והתבוננו בעץ, אפילו במשך שעות . אמצו את האפוכה, שכחו את השאלות הבלתי אפשריות של "אמת" ו"מציאות" והתפלשו בפרטים הקטנים של הרגע .
To the book |
|
|