ברקלי - על הדברים הסמויים מן העין

ברקלי — על הדברים הסמ ויים מן העין | 149 נדמה לי" . חזיון תעתועים הוא דוגמה אחת בלבד שמראה למה "הדברים כמו שהם נראים" אינם בהכרח "הדברים כמו שהם באמת" . בינינו ובין הברווז שאנחנו רואים פעורה תמיד תהום שאין לגשר עליה . ברקלי משתמש בטיעון מחוכם שעוזר לחדד את הטענה הזאת ( הוא נקרא בשם יומרני במקצת, "הטיעון הראשי" ) . הוא מבקש מאיתנו לנסות לתאר לעצמנו את החומר הבלתי נתפס שכולנו מניחים שעומד ביסוד כל דבר ביקום . . . אבל איננו יכולים לעשות זאת . כדי לדמיין חומר עלינו להיעזר תמיד בחוויה קודמת שחווינו . אנחנו יודעים לדמיין עץ נופל מפני שראינו עץ . אבל איך נדמיין לנו עצם שאין לו מאפיינים מוחשיים כלל ? נסו לגבש לכם תפיסה של "חומר חיצוני" . מה אתם מקבלים ? אני עצמי רואה גוש אפור, רוטט וחסר צורה, שמזכיר קצת מרשמלו . אבל זה מרשמלו, לא חומר בלתי נתפס . אולי אתם רואים בעיני רוחכם אחת מאותן דיאגרמות של אטומים, כמו בכרזות התלויות בכיתות מדעים בבתי ספר ? אבל זאת כרזה, לא חומר . לעולם לא נוכל לתפוס "חומר", מפני שאנחנו מסוגלים לדעת ולתפוס רק דברים שכבר חווינו ( זה נקרא "אֶמפּיריציזם" ) . בהגדרה איננו יכול...  To the book