בֶּרק - על נימוסים

ֶרק — על נימוסים | 127 איננו חייבים להחזיק את הדלת פתוחה למישהו, ולא לעזור לאישה זרה לשאת ּ סלים כבדים או להחליף מקום ישיבה כדי שאֵם תוכל לשבת ליד ילדהּ, אבל אנחנו נוהגים כך בכל זאת מתוך ערכינו שלנו . אילו היינו חייבים לעשות זאת מתוקף החוק, היתה מוסרת מעלינו האחריות שבזכותה המעשים האלה מוסריים וייחודיים . ברק האמין שהנימוסים שלנו מבטאים את הערכים ואת הנורמות שחשובים בעינינו יותר מן הממשל שלנו . הם הכוח שמרסן את הרשויות הפוליטיות . יתר על כן, הנימוסים משקפים את הערכים שהמוסדות הפוליטיים זקוקים להם כדי לתפקד . הם השמן על גלגלי המנגנון של המדינה . דניאל זיבּלט וסטיבן לויצקי פיתחו את הנושא הזה בספרם מ- ,2018 שנקרא How Democracies Die . לדבריהם, נורמות מסוימות ( ה"נימוסים" של ברק ) של הדמוקרטיה הליברלית הן שמאפשרות לה לפעול . בתור דוגמה הם מביאים את הסובלנות הפוליטית ( אין להשפיל בעלי דעות אחרות ואין לשלול את אנושיותם ולהתיר את דמם, למשל ) , איפוק וריסון, והימנעות משימוש לרעה בכוח הממסד ( אין לשנות את החוקה כדי להישאר בשלטון, לדוגמה ) . אם נוותר על הנורמות ( הנימוסים ) האלה, קשה לראות איך ת...  To the book