מרדוק - על הטוב שבכל אדם

מרדוק — על הטוב שבכל אדם | 109 מרדוק העדיפה את המילה "ראייה" על המילה "בחירה" . הראייה דומה יותר לחוש שישי מיוחד שעלינו להיעזר בו . אנחנו רואים את הטוב, איננו בוחרים בו . שימת לב היא אפוא היכולת המוסרית שכל בני האדם ניחנו בה לראות את הזולת בדרך מסוימת, כלומר לראות את הטוב שבו . "לשים לב" למישהו, לפי פרשנותה של מרדוק, הוא לתת בו "מבט צודק ואוהב שמכוון כלפי היחיד" . זה אומר לתפוס אדם על כל מורכבותו, תולדותיו וייחודו ולראות בו את הטוב בלבד . זה אומר לקבל, לשאת ולעודד אדם מורכב ושלם ולתמוך בו, בלי להתעכב על עברו השלילי . אסור לנו להניח מראש שיש באדם זדון ואסור לנו לצפות שייכשל — עלינו לשים לב אליו מתוך תקווה ואהבה . עלינו להתבונן בזולת בלי שמץ של שיפוטיות . לא קל לעשות זאת . מרדוק העריצה את פרויד וידעה עד כמה קשה לנו לזנוח את הגישות ואת הדעות הקדומות שלנו . לשם כך עלינו להתעלם מעצמיותנו ( unselfing ) . במילים אחרות, עלינו לפשוט את האגו שלנו, להשאיר מאחור את המטען שהבאנו ולהפנות את מבטנו החוצה ולא אל האינטרס האנוכי שלנו . בפעם הבאה שתפגשו מישהו, נסו את שיטתה של מרדוק . אל תסתכלו בו כמו שאתם...  To the book