ואבּי־סאבּי - על יופי שבור

ואּי-סאּי — ע ל יופי שבור | 77 פעם משתמשים בו בתור תואר, כגון "הספסל הזה ואבי-סאבי" . השימוש הזה אמנם נוגע בצד אחד של הרעיון, אבל הוא מחמיץ את העיקר . ואבי-סאבי קרוב יותר ליחס בינינו בתור צופים ובין האובייקט שאנחנו צופים בו . העצם אינו יכול להית ואבי-סאבי כשהוא לעצמו, אלא הוא מעורר את הוואבי- סאבי שבתוכנו . אנחנו רואים יופי נוקב במצבת קבר סדוקה ומכוסה טחב משום שהיא מזכירה לנו את מותנו שלנו, שאין מנוס ממנו, ואת חוסר הקביעות והיעדר השלמות של כל הדברים . אריה זקן ומצולק קרבות עשוי לעורר ואבי-סאבי באדם אחד, ואילו באדם אחר הוא יתעורר לשמע שיר של ג'ף באקלי או למקרא השורה האחרונה ברומן שהוא קורא . היפנים מודעים מאוד לחילופי העונות ( יש להם 72 מיקרו-עונות ) , והוואבי- סאבי קשור בכך . הוא כרוך בהכרה שבואו של הסתיו בלתי נמנע, ולאחריו יבוא בהכרח החורף הארוך והקר . פירושו להתענג על האביב ועל שיא הקיץ מתוך ידיעה שגם הם בני חלוף, כמו כל דבר אחר . הכול יקמול, יצטלק, ינבול ויתקלקל, וּואבי-סאבי הוא ההכרה שכך יקרה לכל דבר שהוא . בפעם הבאה שתראו משהו שבור או מעוקם, הכירו אפוא ביופי הנוקב שאפשר לראות בו ....  To the book