|
|
זימברדו — על הדרך אל הרוע | 39 מאז טענו פילוסופים ופסיכולוגים רבים כי הניסוי הזה מלמד שהמוסר שלנו לכאורה קיים רק בגבולות מה שהחברה מתירה . זימברדו אמר שלדעתו נטיותיהם האישיות ואמות המידה המוסריות של בני אדם זכו להערכת יתר, ואילו ההקשר החברתי והלחץ הסביבתי — להערכת חסר . אילו ניתנו לנו מדים וסמכויות ותפקיד למלא, היינו כולנו עלולים להיות שומרים באושוויץ . אבל על הניסוי נמתחה מאז גם ביקורת רבה . ראשית, היו מי שטענו שזימברדו עצמו לא הקפיד על נייטרליות, ואפילו מילא תפקיד של "משגיח מרושע" ועודד את מעורבותם של המשתתפים בתפקידיהם . לדוגמה, הוא צייד את הסוהרים במשקפי שמש דמויי מראה, כמו של הסוהר הסדיסט בסרט "המורד" . הדברים יצאו מכלל שליטה עד כדי כך ששותפתו למחקר ( ולחיים ) כריסטינה מַזלאק נאלצה להסביר לו כמה נורא נעשה הניסוי, ורק אז החליט זימברדו להפסיק אותו . שנית, לא ברור כמה מן הסוהרים אכן נעשו רעים כל כך והציגו נטיות סדיסטיות . נדמה שאת ההתנהגות הרעה ביותר נקט סוהר אחד, דייב אֵשֶלמן שמו, ולטענתו הוא עשה זאת ביודעין כדי ליצור דמות שהחוקרים יוכלו להיעזר בה . האחרים היו אשמים כנראה בצפייה מן ...
To the book |
|
|