|
|
אקווינס — על היציאה למלחמה | 35 ( 3 ) היא מתנהלת כך שתגרום סבל מזערי ומתוך כוונה להביא לידי פתרון ושלום, ובכך "מקדמת את הטוב ומתרחקת מן הרע" . ב- 1209 הביס אַרנו אַמוֹרי את הקַתרים ( הפרוטסטנטים ) הצרפתים, ואחר כך הורה לטבוח את כל תושבי העיר בֶּזייֶה ( "הרגו את כולם," הוא אמר, "אלוהים ידע את אשר לו" ) . זה היה מעשה רע מאוד . בימינו כבר כמעט ולא מדברים על "מלחמה צודקת" אלא על "שימוש מוצדק בכוח", והצדקות רבות למלחמות מפי מנהיגי העולם מסתמכות על גרסאות של תנאיו של אקווינס . ארגון האומות המאוחדות הגדיר "מלחמה צודקת" הגדרה צרה למדי : לפי סעיף 51 באמנת האו"ם יש צידוק למלחמה רק מתוך הגנה עצמית ולעולם לא בתור תוקפנות גלויה ( שאקווינס אינו אוסר ) . האם ההגדרה צרה מדי ? האם יש מקרים שבהם מלחמה, או התערבות צבאית, הן מעשה מוצדק ? ואולי יש לצאת למלחמה, כמו שעולה מאמנת האו"ם, רק בתור מוצא אחרון של התגוננות ?
To the book |
|
|