|
|
קאנט — איך לא לנהוג בבני אדם | 33 לשימושנו ולא כלי משחק על לוח השחמט של תוכניותינו, ולכל אחד מהם יש ערך מהותי ופנימי משלו . כל אדם חשוב . קאנט טוען כך על סמך העובדה שכל אחד מאיתנו, באופן סובייקטיבי, רואה את קיומו שלו בתור חזות הכול ותכלית הכול . אני חושב שאני ממש חשוב, ואני בטוח שגם אתם חושבים כך על עצמכם . מאחר שהעולם בנוי מכולנו בתור ישויות סובייקטיביות, אפשר לטעון אפוא בהכללה שלכולם מגיע ערך שכזה . אם כולנו רואים בעצמנו יצורים בעלי ערך ללא סייג, העולם כולו באופן קיבוצי בנוי מבני אדם בעלי ערך . קאנט לא היה תמים, כמובן . החברה תלויה בבני אדם שמשרתים זה את זה, עוזרים זה לזה ופועלים זה למען זה . לכן נוסחה האמירה הזאת בכוונה תחילה כך שישתמע ממנה שאסור לנו לנהוג זה בזה "אך ורק" בתור אמצעי . בכל עת עלינו להכיר באנושיות של המלצר, של נהג המונית ושל הפושע, מפני שלכל אחד מהם יש ערך כשהוא לעצמו . קאנט עצמו נהג במשרתו, לאמפֶּה, בכבוד רב, ואפילו הזכיר אותו בצוואתו . אם כך, בפעם הבאה שאינכם בטוחים איך לנהוג כלפי אדם מסוים, שאלו את עצמכם אם אתם מכבדים אותו בזכות אנושיותו, או שמא אתם משתמשים בו כדרך...
To the book |
|
|