|
|
משה ברור | 225 לשדרות יש שתי כניסות — צפונית ודרומית . תחילה נכנסנו מצפון, אבל אז נודע לנו שבדרום העיר מתנהל קרב בין כוחותינו לבין חוליית מחבלים ואנחנו נדרשים שם . נסענו לשם . הכביש היה רחב ונוח . יש שם תחנת רכבת ושלט שעליו כתוב : "ברוכים הבאים לשדרות" . היו שתי מיגוניות אליהן יכולנו להיכנס במקרה של צבע אדום : אחת עם דלת ננעלת והשנייה בלי . באמצע הכביש התנהל קרב יריות . יכולתי לראות כמאה וחמישים חיילים ושוטרים יורים על חולייה של כעשרה מחבלים בבגדים כחולים וירוקים . חלקם נראו כמו חיילים . מכיוון שהיינו בשדרות, מיגוניות היו פזורות בכל העיר, והמחבלים תפסו מחסה מאחורי שתיים מהן וגם מאחורי רכב . המשטרה הורתה לנו לצאת מהאמבולנס, להיכנס לאחת המיגוניות ולנעול את הדלת . צייתנו להוראות, ועד מהרה היינו בפנים . בתוך המיגונית היה מפחיד יותר מאשר בחוץ, יכולנו לשמוע מה קורה אבל לא יכולנו לראות דבר . שמענו את היריות ואת הצרחות — הקולות הדהדו בעוצמה רבה פי כמה בחדר הזעיר . לאחר כעשר דקות — שהרגישו כמו נצח — השתררה דממה ברחוב, והמשטרה הורתה לנו לפתוח את הדלת . הסתכלנו איך הצבא מזניק לשמיים שני כטב"מים, ...
To the book |
|
|