|
|
אין מצב חירום גדול מרה | 125 מעיניה גם היום . בתור אם לשתי ילדות בעצמה, היה לה קשה מכל לחזות את הילדים והתינוקות שנפגעו בברוטליות נוראית . "אני עדיין חיה ב- 7 באוקטובר", היא מספרת . "רק מי שהיה שם יבין . לשמוע ולראות סיפורים, ואפילו מזעזעים וקשים, זה לא אותו דבר כמו להיות שם ממש, בתוך התופת" . * * * כמו כל כך הרבה מתנדבים אחרים, גם לינור התעוררה קצת אחרי שש וחצי בבוקר מהתראות בלתי פוסקות שהעבירו אנשי איחוד הצלה על מטח כבד לעבר יישובי העוטף . בתחילה חשבה שמדובר באירוע מינורי, אבל מהר מאוד הבינה שמדובר באירוע גדול הרבה יותר . הקריאות לא פסקו ובמקביל אזעקות גם נפוצו למרכז וכן לירושלים, עיר מגוריה . בן זוגה של לינור, דוד קריספיל, משנה לסמנכ"ל מבצעים באיחוד הצלה, מיהר למוקד של הארגון בירושלים בזמן שהיא ובנותיה בנות ה- 12 וה- 14 ובנו של דוד בן ה- 11 , נכנסו לממ"ד . לינור ניסתה להרגיע את הילדים, אבל לא הייתה מסוגלת להירגע בעצמה . היא כבר ידעה שהיום היא תחבוש שני כובעים : זה של איחוד הצלה, שפירושו הצלת חיים, וזה של שירות במערכת הביטחון שפירושו לסייע לאזרחים בתרחישי החירום השונים . לאחר שסידרה ...
To the book |
|
|