|
|
נפתלי חן | 276 שמחת תורה והיא עוד לא התחילה לבשל . את הפרחים היא תסדר אחר כך . אולי ההתחדשות מבחוץ תביא גם התחדשות פנימית . הבצל כבר מתחיל להזהיב במחבת כשהטלפון מצלצל . מעבר לקו קרובת משפחה שמשרתת בבה"ד 1 , בית הספר לקצינים . יש לה חדשות משמחות : "בטקס הסיום איתמר הולך להיות מצטיין פלוגתי" . "איתמר שלנו ? " טלי צורחת בהתרגשות . "הבן המוצלח שלי ? הוא יהיה מצטיין ? כמה מגיע לו, כמה שהוא עבד קשה, כמה נתן מעצמו לאחרים ולסביבה" . השיחה מסתיימת וטלי לא מצליחה למחוק את החיוך מהפנים . איתמר שלה, לוחם סיירת הנח"ל, תמיד רצה לתרום ולתת מעצמו כל מה שיכול . תמיד העניק בלי לחשוב על עצמו . הכי מגיע לו בעולם לקבל תעודת הצטיינות כהוקרה על מאמציו . היא זוקפת גב בגאווה וממשיכה לבשל בכוחות מחודשים, מוסיפה אל הסירים המלאים בטוב את כל האהבה שיש לה לתת . * * * יום שישי, 6 באוקטובר . החג נכנס אבל טלי לא מרגישה טוב . היא שוכבת לנוח על הספה והילדים הולכים לסעודת חג אצל חמותה . את הבישולים המטריפים של החמות היא כבר תקבל במשלוח טייק-אווי הביתה . אחרי הסעודה קופצים לביקור כמה חברים של איתמר . הם יושבים ומדברים עד ...
To the book |
|
|