|
|
נפתלי חן | 234 יהודה, אל"מ דרור ויינברג . ליבמן נכנס עם הג'יפ שלו לסמטה והצליח לחלץ פצועים ולצאת ללא פגע, תוך שהוא מזהה היכן ממוקמים המחבלים ומדווח על כך לצבא . על גבורתו בקרב קיבל אליהו אות הערכה מהרמטכ"ל . אני ממשיך להתבונן מסביב . כל חפץ וכל תמונה מעוררים בי מחשבות . אני תוהה איזה סוג של ריאיון יתקיים הפעם . איך בכלל מתחילים לדבר עם אמא שהבן שלה נעדר ? "שלום" . אבישג ליבמן קוטעת את מחשבותיי עם חיוך עדין . היא מחייכת במבוכה ושואלת, "מה בדיוק הקונספט ? על מה מדברים ? " "אין קונספט", אני עונה . "תספרי לי על אליקים שלך, נדבר מהלב" . * * * הם קראו לו ה'רובין הוד' של המשפחה . ילד מדהים עם לב ענק שלא סבל עוולות ותמיד הגן על חלשים . "בקיץ האחרון הוא נסע עם אחותו אמונה והילדים שלה לים בתל אביב", העיניים של אבישג נוצצות בגאווה . "פתאום הוא ראה שם קטטה בין מספר בריונים לילד . הם התנפלו עליו והכו אותו מכות קשות . אליקים, בלי לחשוב פעמיים, הסתער עליהם, הגן על הנער בגופו, ואיים עליהם שיעזבו . הילד ביקש ממנו שיישאר איתו עד שהמשטרה תבוא . כזה הוא היה, לא מסוגל לראות עוולה ולעמוד מנגד" . אליקים נולד...
To the book |
|
|