בעקבות גיבורים - מייקל לוין

נפתלי חן | 180 רגע . בכל התמונות שלו מימי הצבא הוא נראה מחייך . בקיץ 2006 ביקר מייקל בארצות הברית לרגל חתונה משפחתית . שם הוא שמע על חטיפת החיילים בגבול לבנון ועל תחילת המלחמה, ומיהר לחזור ארצה . מפקדו לא רצה להכניס חייל בודד ללחימה, וגם הוריו התנגדו, אבל מייקל התעקש . כשהגיע, נכנס עם חבריו לטהר בית בכפר עייתא א-שעב . צרור נורה לכיוונם מחלון הבית, ומייקל נפגע ונהרג . הוריו קיבלו את הבשורה המרה והתלבטו רבות היכן לקבור אותו — קרוב אליהם בארצות הברית, או בארץ שאליה עלה ושאותה אהב . לא היו להם מכרים רבים בישראל, והם הגיעו להר הרצל בחשש, מקווים שלכל הפחות יהיה להם מניין להגיד 'קדיש' . כשראו את האלפים שגודשים את ההר, היו בטוחים שמתקיימת באותה שעה לוויה של חייל אחר — ולא האמינו כשגילו שההמונים הגיעו כדי לחלוק כבוד למייקל שלהם . קברו של מייקל הפך להיות נקודת ציון משמעותית עבור חיילים בודדים, מסעות "תגלית" ותיירים מהארץ ומהעולם . לזכרו הוקם מרכז לחיילים בודדים שנועד להעביר את המסר הישראלי ביותר שיש : במדינת ישראל, לא ייתכן המושג "חייל בודד" .  To the book