|
|
נפתלי חן | 30 "אבי זה אח, השותף שלי לצוות האמבולנס", מחייך עמנואל . "אין אירוע שהוא לא נמצא בו . אנחנו תמיד צוחקים עליו בצוות שקודם הוא מגיע ואז קורה האירוע . דווקא לריאיון הזה הוא לא הצליח לבוא אז אני פה בשביל שנינו" . הם תמיד ביחד, חברים בלב ובנפש שהבילוי המועדף עליהם הוא הצלת חיים . לכל פינוי, חיפוש, חילוץ או אירוע חירום הם יוצאים יחד, אבי הנהג האמיץ ועמנואל החובש המסור . צוות אמבולנס 54 . * * * בוקר שמחת תורה . ב- 20 : ,7 כשהטלפון שלו מצלצל, עמנואל עוד שקוע בשינה עמוקה אחרי לילה סוער של ריקודי הקפות וסעודה שנמשכה עד השעות הקטנות . "מוזר, אני לא כונן השבת", הוא חושב ומתהפך לצד השני . אבל הצלצול מתעקש . על הצג מופיע 'אבי ג'יאן' ועמנואל קופץ . "אם אבי מתקשר כנראה קרה משהו", הוא מנער את קורי השינה מעיניו . "אחי, יש ירי של טילים בכל הדרום, אני נוסע . אתה מצטרף ? " יורה אבי בלי הקדמות . "שנייה רגע, יש קריאה ממשית, או רק בלגן ? ", מברר עמנואל . אבל אבי לא יודע דברים ברורים . הוא מגמגם משהו על כוננות, על מחבלים, שמועות לא טובות, ועמנואל משיב שהוא רוצה לשאול את הרב שלו מה עליו לעשות . הוא מ...
To the book |
|
|