|
|
נפתלי חן | 8 היו מוכנים להשליך את חייהם מנגד למען אנשים שמעולם לא פגשו ? כשאדם פוסע בשביל חייו בדרך של הכרת הטוב, של חיבור לשרשרת הדורות, של שמחה בהוריו ובילדיו — הוא נפתח ומתחבר לשורשים עמוקים . חייו נעשים עשירים יותר, מלאים במשמעות ובתקווה . אדם שפוגש את החיים ואוהב אותם, לא יכול שלא לצאת אליהם כאשר הם קוראים לו . לפעמים ברגע פשוט של חסד ונתינה, ולפעמים ברגע של מסירות נפש . אותה נקודת חיבור עמוקה-ביותר לחיים עצמם היא שקוראת לו . או אז, מתוך חופש גמור, הוא מבין שאין לו ברירה אחרת . כאשר אחיך נהרגים, אינך יכול להתכחש לחיבור שלך איתם . אחרי שכבר הוצאנו משפחה מתוך האש — האם יכולנו לעצור ? חיינו בעצמם דרשו מאיתנו להמשיך . הקול העמוק הזה הוא שדוחף את חיילינו להילחם, לעזוב אמא ואבא, אישה ובית, בשביל לבנות להם ולאחרים עתיד טוב יותר . הם היו נכונים לשלם את מחיר המלחמה בגוף ובנפש מתוך ידיעה שאם לא נקדש מאבק על החיים, הם יאבדו . מול אידיאולוגיה של מסירות ולוחמה של שנאה יש להצמיח נחישות גדולה עוד יותר להצמיח חיים — ונחישות זו כוללת בתוכה לעיתים גם דרישה ליטול חיים . החייל היוצא להילחם ולפגוע באו...
To the book |
|
|