התוכנית הכלכלית של יוסף להצלת מצרים מרעב כבד: פיזור המרכזים הכלכליים

189 | מדיניות וְשָׁמָרוּ", כלומר, לא רק לשמור תבואה, אלא גם לבנות ערים חדשות בהן יהיה אוכל . ואכן בתיאור הביצוע נאמר : "וְאֶת הָעָם הֶעֱבִיר אֹתוֹ לֶעָרִים" ( בראשית מז, כא ) וגם : "וַיִּתֶּן אֹכֶל בֶּעָרִים אֹכֶל שְׂדֵה הָעִיר אֲשֶׁר סְבִיבֹתֶיהָנָתַן בְּתוֹכָהּ" ( בראשית מא, מח ) . למעשה, יוסף שינה לחלוטין את הכלכלה : הוא הפך אותה מכפרית לעירונית . העיור מסוכן כמו הרעב בספרו האופטימיסט הרציונלי מסביר הזואולוג והסופר הבריטי מט רידלי כי בערים אנשים נוטים להתמחות ולהתמקצע — כל אחד לפי כישוריו . ואז, סוחרים, מחליפים ומתחלקים עם האחר . בזכות ההתמחות והמסחר נוצרת רווחה כלכלית עודפת . באופן דומה, יוסף הבין שבערים הצפופות מתרבות האינטראקציות בין אנשי מסחר, טכנולוגיה ודעת, ושבניית מרכזי רווח חדשים, משנה את היקף התוצר . ההתייעלות בהפקת השיבולים לאוכל, ושיפור חיי המדף באמצעות מחסנים חדשניים, תייצר ערך מוסף . החלום הציף ש"מצרים הישנה" לא מסוגלת לאגור מספיק אוכל בשנות השפע עבור שנות הרעב . אולם, יוסף דאג לכך ש"מצרים החדשה והמשוכללת", תשרוד את המשבר . בישראל חיים כ- 5 . 9 מיליון תושבים . % 75 מהם ...  To the book