|
|
165 | מדיניות הסכמי אברהם משה מנחיל חזון על פיו לא נלחמים בעמים איתם אנו חולקים היסטוריה ואתוס לאומי . בשעיר יושבים בני עשו, אחיו התאום של יעקב אבינו . במואב ועמון יושבים צאצאי לוט, אחיינו היתום של אברהם שגדל בביתו . משה יודע שארץ ישראל מהווה צומת מסחר משמעותי במרחב — בין האימפריה המצרית מדרום לאימפריה המסופוטמית מצפון-מזרח — ולפיכך עם ישראל לא יהיה מבודד . אנו תמיד נהיה באינטראקציה כלכלית עם העמים שסביבנו : "אֹכֶל תִּשְׁבְּרוּ מֵאִתָּם בַּכֶּסֶף וַאֲכַלְתֶּם וְגַם מַיִם תִּכְרוּ מֵאִתָּם בַּכֶּסֶף וּשְׁתִיתֶם" . צמיחה נשענת על שיתופי-פעולה . היסטוריה וערכים משותפים הם המצע לפיתוח יחסי גומלין . לעומת אדום, מואב ועמון, עם סיחון ועוג, מלכי האמורי, אין לנו מכנה משותף : "וַיֵּצֵא סִיחֹן לִקְרָאתֵנוּהוּא וְכָל עַמּוֹלַמִּלְחָמָה יָהְצָה . וַיִּתְּנֵהוּ ה' אֱלֹקֵינוּ לְפָנֵינוּ וַנַּךְ אֹתוֹ וְאֶת בָּנָיו וְאֶת כָּל עַמּוֹ… וַיִּתֵּן ה' אֱלֹקֵינוּבְּיָדֵנוּגַּם אֶת עוֹג מֶלֶךְ הַבָּשָׁן וְאֶת כָּל עַמּוֹוַנַּכֵּהוּ" ( דברים כא, לג נילחם בהם ולפיכך גם לא נסחור איתם . מעניין שהכתוב נמנע מלציין...
To the book |
|
|