|
|
113 | אחריות ואחווה יָדֹעַ תֵּדַע כִּי גֵר יִהְיֶה זַרְעֲךָ בְּאֶרֶץ לֹא לָהֶם וַעֲבָדוּם וְעִנּוּ אֹתָם אַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה . וְגַם אֶת הַגּוֹי אֲשֶׁר יַעֲבֹדוּ דָּן אָנֹכִי וְאַחֲרֵי כֵן יֵצְאוּ בִּרְכֻשׁ גָּדוֹל" ( בראשית טו, יג – יד ) . נושא הרכוש צף במלחמת ארבעת המלכים מול החמישה, בנבואת ברית בין הבתרים, וגם בסיפור ירידתו של אברהם למצרים : "וַיַּעַל אַבְרָם מִמִּצְרַיִם… וְאַבְרָם כָּבֵד מְאֹד בַּמִּקְנֶה בַּכֶּסֶף וּבַזָּהָב" ( בראשית יג, א – ב ) . בראי התורה העושר עשוי להיות מנוף לעשייה . אברהם השתמש בעושרו כדי לעבור ממקום למקום, לקרוא בשם ה', ללמד ולחנך . בתפישה הרווחת היום במערב, ובחלק מהציבור הישראלי, הציפייה היא שאנשי הדת יתנזרו מהמתרחש בעולם הריאלי . משפטים כמו "פת במלח תאכל" הפכו בחלק מעולם הדתי לאידיאל לרבים . לא רק שזה איננו אידיאל, אלא מדובר בדבר מסוכן למדינה . סכנה לאומה ולחברה שחפצות לשמור על עצמאותן ולהמשיך להתפתח . כלכלת אחווה במאמרו "העושר" משנת ,1889 מסביר אנדרו קרנגי — תעשיין הפלדה ששלט על כל שרשרת המערך — שהעשירים צריכים להשקיע בסובבים אותם : "אתגר תקופתנו הו...
To the book |
|
|