|
|
107 | יסודות הכלכלה הישראלית כָּל פֶּטֶר רֶחֶם לְכָל בָּשָׂר אֲשֶׁר יַקְרִיבוּ לַה’ בָּאָדָם וּבַבְּהֵמָה יִהְיֶה לָּךְ . . . וְלִבְנֵי לֵוִי הִנֵּה נָתַתִּי כָּל מַעֲשֵׂר בְּיִשְׂרָאֵל לְנַחֲלָה חֵלֶף עֲבֹדָתָם אֲשֶׁר הֵם עֹבְדִים אֶת עֲבֹדַת אֹהֶל מוֹעֵד" ( במדבר יח, ט – כא ) . פונקציה של הצלחה בבסיס מודל זה עומדים שלושה פרמטרים : מדדי הצלחה, מחיר ותחרות . הכוהנים והלויים אינם מקבלים שכר קבוע . מתנות הכהונה והמעשר ללויים ( עשרה אחוזים מהיבול ) ניתנים כפונקציה ישירה של ההצלחות בענפי המשק השונים : צמיחה תוביל להעלאה ישירה בשכר, מיתון יוביל להפחתה . כך שומרת התורה על הלימה בין ההוצאה על המנגנון הציבורי לבין המתחולל במשק, ומונעת מצב שמקורבים לשלטון נהנים ממשכורות מובטחות או ניפוח הוצאות הממשלה, במנותק מהמצב הכלכלי של כלל הציבור . המינוי והשכר של הלויים דורש מהם לשלם מחיר כואב : "וַיֹּאמֶר ה' אֶל אַהֲרֹן בְּאַרְצָם לֹא תִנְחָל וְחֵלֶק לֹא יִהְיֶה לְךָ בְּתוֹכָם אֲנִי חֶלְקְךָ וְנַחֲלָתְךָבְּתוֹךְבְּנֵי יִשְׂרָאֵל" ( במדבר יח, כ ) . הכוהנים והלויים, בשונה מכל שאר העם, לא קיבלו שטחים חקלאיי...
To the book |
|
|