שוק האשראי בחברת מופת: מחיקת חובות של העניים והמרה למניות של העשירים

אנו הישראלים ההרואיים | 52 הסיכון המוסרי כמאתיים וחמישים שנים אחרי שהלל תיקן את הפרוזבול, שמואל, מגדולי חכמי התלמוד הבבלי בדור הראשון, ביקר בחריפות את המהלך : "אמר שמואל הא פרוסבלא עולבנא דדייני הוא, אי איישר חיל אבטליניה" ( תלמוד בבלי, מסכת גיטין לו, ב ) . ובתרגום לעברית : "אמר שמואל הפרוזבול הזה הוא עלבון הדיינים, אם יהיה בכוחי, אבטל אותו" . שמואל מיאן להכיר בוויתור של הלל הזקן על חברת מופת בה כולם מבינים שיש אינטרס מובנה : לאפשר לחייבים להשתקם כלכלית במקום שיפלו לנטל על מערכות הרווחה . עמדתו של שמואל ראויה . אלא שהיא יוצרת סיכון מוסרי : כשהלווים יודעים שיימחקו החובות, אין להם אינטרס להחזירם, ולחילופין, יש להם אינטרס ללוות למטרות עם פרופיל סיכון גבוה . מה עושים מול מציאות בה המלווים חוששים לאבד את כספם ? מהו המנגנון שהתורה ראתה מול עיניה שעשוי להגן על המלווים ממניפולציות של לווים שהאינטרס שלהם לרמות עולה ככל שמועד מחיקת החובות מתקרב ? אבחנה בין שני סוגי הלוואות עשויה לשפוך אור על מודל התורה ותקנתו של הלל . כניסה לשותפות אקטיבית הלוואות מסוג אחד הן הלוואות שניתנו לנמצאים מתחת לקו העונ...  To the book