א. החטא ועונשו — דעות רבנים חרדים ביחס לשואה

נספח : השואה והשפעתה על משיחיות הרממ"ש 389 ואין לו בהכרח עניין במניעת סבל אנושי בלתי מוצדק . אלוהותו היא מעבר לטוב ולרוע ( פרדיגמות העקידה ואיוב הולמות אותה ) . דווקא אי עמידתו בקטגוריות הטוב והרע האנושיים מעצימה את אלוהיותו ואת נשגבותו . ד . שתיקה ( דגם איוב ) — אין מענה מניח את הדעת וכל תשובה שהיא מגדילה את התסכול 11 וחוטאת לאמת הדתית . באופן לא מפתיע, הכיוון הכללי שהנחה חלק ניכר מהרבנים החרדים הוא הדגם הראשון : 12 העונש שניתך צידוק האל בחיפוש העוון הכלל-יהודי שהובילו לגזֵרת ה'שואה' על עמו . על העם היהודי בתופת השואה הולם במדויק את חטאיו המצטברים . בהצבעה על החטאים ובסיבת ההשמדה, נחלקו המחנות . מי בהשכלה ובחילון, מי בהתבוללות, מי בציונות ומי באי ציונות ובאי עלייה לארץ . הרב אלחנן וסרמן שבעצמו נספה בשואה, בחר באשמת הוויתור על התורה לטובת 13 החרה החזיק אחריו מנהיג הפלג הליטאי,תחליפים גואלים כסוציאליזם ולאומיות ציונית . 14 בנאום בשנת תשנ"א, ראה בשואה הרב אלעזר מנחם מן שך, בר-הפלוגתא של הרממ"ש . 15 גם מנהיגה הרוחניתוצאת הצטברות חטאי הדורות כשחטא ההשכלה הוא המרכזי שבהם . וההלכתי של תנועת ...  To the book