אחרית דבר

כֹּלָּא חַד 384 פונקציה זו . המשנה החסידית הוצעה כפרשנות הפנימית של תורת הקבלה, ובעיקר של היסודות האימננטיים המצויים בה . להצעת ה'תורה הפנימית' יש סממן משיחי מובהק . שכן ל'תורה הפנימית והסודית' ובעיקר לזו הנשענת על התפיסה האחדותית, יש יומרה גואלת . יש בה בתורת 'עץ החיים' הרזית כדי איחוי הפירוד ותיקון הגלות, שאין בכוח התורה הגלויה, 'תורת עץ הדעת', לעשותו לבדה . כך, חסידות חב"ד של הרממ"ש, הסובבת סביב תורת העצמות, מציעה עצמה כתורה גואלת ואת המשיח כמי שחותם את הפצת מעיינותיה . המשיחיות היא אם כן, פועל יוצא מוכרח של המיסטיקה החב"דית . שכן, ייעודה ותפקידה הוא ליצור את התמורה המושיעה מתודעה שניותית אל עבר תודעה אחדותית ולחידוש תורה ההולמת תודעה זו . אליבא דרממ"ש, תודעת החידוש היא באחת תודעת הגאולה . הרעיון המשיחי הוא עצמו תוצר של השפה המיתית . הוא ביטוי לצורך להיגאל מהמציאות הדתית-היסטורית, לשם העפלה מיסטית א-היסטורית ואוניברסלית . תודעה זו אינה מבקשת פחות מגאולת כל העולם . לאמור, קידוש הכול : כל הארצות, כל העמים, כל בני האדם, כל המקומות, כל הזמנים וכל המצבים . הגאולה הציבורית, ברוב שנותיה של...  To the book