ב. הידיעה והבחירה — ההכרח והחופש

כֹּלָּא חַד 346 37 הדבר מסתבר ביותר מתוך הגיון סודו מתודעה מְצֻוֶה, "אלא בתור רצונו של הקב"ה" . המיסטי-משיחי של הרממ"ש : לעתיד לבוא יראו בפועל ובגילוי את מציאותם האמיתית של ישראל, עצם הנשמה שהיא חד עם עצמותו ומהותו ית' [ ברך ] "ישראל וקודשא בריך הוא כֹּלָּא חַד" כפי שנמשך וחודר בכל הדרגות [ . . . ] בכל כוחות הנפש [ . . . ] ולבושיהם [ . . . ] ובגוף 38 הגשמי [ . . . ] שניכר בהם בפועל ובגילוי ש"ישראל וקודשא בריך הוא כֹּלָּא חַד" . אחדות זו, 'כֹּלָּא חַד', מסירה את המחיצות . היא מבטלת את הפער בין האלוהי לבין האנושי . הקטגוריות 'אלוהי' ו'אנושי' מתבטלות בהתבטל התודעה הדואלית המסומלת ב'חטא אדה"ר', וממילא אף מושג הבחירה בטל בפני הרצון האלוהי ; רצון המופיע במלוא הווייתו של ישראל . בעמדה זו יש קושי רב, והוא שאלת השוני שבין הרממ"ש לרמב"ם : הכיצד נטה הרממ"ש 39 במיוחד מעיקרון 'נצחיות הבחירה' של הרמב"ם שהוא 'עיקר גדול ועמוד התורה והמצווה' . 40 הרי זו המציאות האלוהית ? בהיות אם פסיקת ההלכה 'חודרת מציאות ויוצרת אותה', האדם כפי שהוא בנשמתו האלוהית חופשי לבחור כאלוהיו, ממילא אין לצפות שדבר זה ישתנה . כי...  To the book