|
|
כֹּלָּא חַד 172 מזוין שהרי : "אין המלך נלחם תחילה אלא מלחמת מצוה . ואי זו היא מלחמת מצוה ? זו 56 מלחמות ישראל במדינת ישראל נראות מלחמת [ . . . ] עזרת ישראל מיד צר שבא עליהם" . בעליל כמלחמות מגן והצלה "מיד צר הבא עליהם" . זאת, אף אם לא נעשו תחילה מדין 57 שכן מלחמת "עזרת ישראל" היא לכאורה מלחמת מצווה שאינה תלויה בהכרח כיבוש . 58 יתרה מכך, אין זה משנה כלל הקשרה ההיסטורי-ציוני-חילוני של המלחמה, ואף בארץ . לא שאלת ייחוסה לתודעת "כוחי ועוצם ידי", כפי שזו נשמעת בחוגים חרדים . העם היהודי 59 בארץ נתון בסכנת קיום, ואם הוא ( הרממ"ש ) מלך, הן זוהי מלחמתו ! אמנם סכנת הקיום הפיזי היא שעמדה לנגד עיניו ואולם, המקור העיקרי ששימש את האידיאולוגיה הניצית שלו בסכסוך הישראלי-ערבי היה אחר מזה של הרמב"ן ומזה של 60 על ידי רב יהודה בשם רב, מלחמת מצווה ברמב"ם . הייתה זו ההלכה שהובאה בתלמוד 61 ובשולחן ערוך לר' יוסף קארו : העוסקת בגדרי פיקוח נפש בשבת . ההלכה נפסקה ברמב"ם נכרים שצרו על עיירות ישראל, אם באו על עסקי ממון — אין מחללין עליהם את השבת, ואם באו על עסקי נפשות, ואפ' באו סתם ויש לחוש שמא באו על עסקי נפשות, ו...
To the book |
|
|