ב. הרממ"ש מצביא מלחמות צבאיות ממש

מימוש התנאים השישי והשביעי : "וילחם מלחמות ה'" ו"עשה והצליח" 167 ביקש שזו תנחל ניצחון מלא על אויביה ; תחיל ריבונות יהודית על מלוא מרחביה של 20 תתבסס גם בשטחי יהודה שומרון ועזה שנכבשו במלחמת ששת הימים . הארץ המובטחת ; זאת, על אף שאין הם בגבולות חלוקת האו"ם מכ"ט בנובמבר 1947 . בכך גם הורה אחרת מאבי חמיו, האדמו"ר החב"די החמישי רבי שלום דוב בער, שדחה התיישבות שכזו מנימוקי 21 איסור 'שלוש השבועות' . עוד הטיף הרממ"ש להנהגה המדינית והצבאית לאמץ גישה התקפית ולעמידה חסרת פשרות וּויתורים למדינות ערב בדיוניה לשם השגת שלום . הוא לא חדל מלהתקיף הן רבנים והן מדינאים, שלא צידדו בעמדתו הניצית . עוד המריץ את חסידיו לפעול ככל יכולתם להשפיע על האקלים הציבורי והמערך הפוליטי להשגת יעד זה . פעולות אלה הן דוגמאות מאלפות לתודעתו המנהיגותית של הרממ"ש, הרואה בעצמו כמי שמממש כפשוטו ובפועל את התנאי "וילחם מלחמות ה'" ! ניהול של מלחמות ממש ! למרות זאת, הרממ"ש נותר לכאורה תומך בעמדות החרדיות המהוות תשתית לפסיביות 23 22 אין הוא מהלך במסורת ההלכתית כדעת הרמב"ן באשר ל"כיבוש הארץ ויישובה" . גלותית . אין הוא מכיר במצוות כ...  To the book