כֹּלָּא חַד 138 א : [ . . . ] וחוזרין כל המשפטים בימיו כשהיו מקודם : מקריבין קרבנות, ועושין שמיטין ויובלות, ככל מצוותן האמורה בתורה [ . . . ] ג : [ . . . ] ועיקרי הדברים ככה הן : שהתורה הזאת — אין חוקיה ומשפטיה משתנים לעולם ולעולמי עולמים, ואין מוסיפין עליהן ולא גורעין מהן . וכל המוסיף או גורע, או שגילה פנים בתורה והוציא הדברים של מצוות מפשוטן — הרי זה בוודאי רשע ואפיקורוס . ד : ואם יעמוד מלך מבית דוד, 25 הוגה בתורה ועוסק במצוות כדוד אביו, כפי תורה שבכתב ושבעל פה . דרישת הנאמנות והמחויבות של מלך המשיח לשני חלקי התורה שבעל פה ושבכתב באה 26 המשיח בא להעמיד את הקיום התורתי,להפקיע לדברי הרמב"ם, משיחיות מהסוג הנוצרי . כפי שראוי לו להיות ומבלי להוסיף או לגרוע מהתגלות המקור שנמסרה למשה . כל שינוי מכוּון, שייעשה במערך המצוות בין במניינן ובין באופי קיומן, הרי הוא פוסל את הטוען למשיחות ואף מגדירו כרשע וכופר . לפיכך, על הטוען למשיחות להיות מזוהה ביותר כמי שבסיס הכוח והפעולה שלו הם התורה והמצוות . ב"הוגה בתורה" מדגיש הרממ"ש בעיקר את העיסוק העיוני-הוראתי של התורה, לאו דווקא כמי שפוסק-ושופט ( כפי של...
To the book