ב. הדגם המשיחי הרממ"שי־רמב"מי

כֹּלָּא חַד 104 3 . הרממ"ש, כמו הרמב"ם, מתכחש לקיומו של רע ישותי אובייקטיבי, שכן המציאות באשר 33 המשיחיות 32 הרע הראוי להישלל הוא בעיקרו רעת האדם . היא עצמות, טובה היא . 34 כתוצאה מדימויי שווא עלנועדה לתקן את הרעה שהאדם מחולל במעשיו ובמפעליו, אודות המציאות והאלוהות . אשר על כן, ייעודה של המשיחיות הוא במישור האישי, הלאומי והאוניברסלי ופועלה הוא בתיקון הרוחני והפיזי כאחד . כאמור, אף הרממ"ש כמו הרמב"ם דוחה בסופו של דבר, את פשטותם של המוטיבים המסורתיים של הגאולה 35 תחת זאת, העמיד את ההצלחה ההיסטורית והרוחניתהקטסטרופלית והקוסמית . 36 כמוקד מובהק של התודעה המשיחית . 4 . לרממ"ש, כמו לרמב"ם, הגאולה היא מאורע היסטורי ואוניברסלי . החוקיות שתפעל בעידן המשיחי תמשיך ותהיה זו הטבעית . המשיח ותהליך המשיחיות יביאו למצב של חירות ועצמאות פוליטית, יחד עם ביטחון כלכלי חברתי מתוקן . לשניהם, מצב אידיאלי ואופטימלי זה בא לאפשר את התפנות האדם למימוש שלמותו העליונה . התהליך המשיחי עצמו יהיה ארצי-סיבתי ולאומי-היסטורי, שיתבסס על שינויים פוליטיים-חברתיים ודתיים-רוחניים . עוד הם מסכימים, כי כל אותם ייעודים מבוססי ד...  To the book