ג. העצמות שמעבר לפנתיאיזם

כֹּלָּא חַד 44 47 הנקרא על שם 46 הוא מופיע בתחילת דרכו וכחזונו, במאמר באתי לגני תשי"א,הגואל . המדרש : "באתי לגן אין כתיב כאן, אלא לגני, לגנוני, למקום שהיה עיקרי מתחלה , ועיקר שכינה לא בתחתונים הייתה , הדא הוא דכתיב : 'וישמעו את קול ה' אלהים מתהלך בגן' 48 ה'ביאה לגן' היא ה'דירה בתחתונים' היא 'הפצת המעיינות חוצה', ( בראשית ג, ח ) וגו'" . היא האחדת האין סוף בסוף והיא השיבה לתודעת העצמות . ואולם, אין בביטויים אלה ואחרים כדוגמתם, כדי לקבוע שהאלוהים ( כישות מובחנת ) 49 משמעו, כאמור, התלכדות האורדר ומתגלה במציאות או שהאלוהים הוא העולם וההיפך . האינסופי עם הממשות . זו אחדות שאינה מותירה דבר-מה מחוצה לה, באינסופיותה . זאת, בניגוד לפנאנתיאיזם התיאיסטי, שבו האלוהות נוכחת בעולם אך לא זהה עמו, וששיורה הטרנסצנדנטי מאפשר את הציור האלוהי המיתי-פרסונלי . דימוי ה"דירה" נוגד אף את 50 שבו העולם נטול הישות והממשות נמוג באחדות אלוהיתראיית ה'יש' כאקוסמיזם, כמקורו וכמהותו הרוחית . 'ביאת' האל ל'גנו' — היא 'שיבתו' ( בהכרה ) למציאות כממשות, שהיא "דירתו בתחתונים" . שיבה לתודעה אחדותית, שבה ה'גן' אינו בטל מממשותו ...  To the book