ישוע במחשבה המוסלמית הקדומה 214 משלב עבד אלג'באר שני טקסטים מ מתי וחותם בהכנסת הניצבים לימינו לרחמי אלוהים ולחיי הנצח . הוא מסביר כי לפי קטע זה, הניצבים לשמאלו הם הנוצרים לכיתותיהם . סיכומו הוא שלפי הנאמר לעיל, ישוע מתנער 62 בבירור מהנוצרים ומפגין את עוינותו כלפיהם . ישוע עומד ביראה בפני אלוהים ונשאל : "ישוע בן-מרים, האתה הוא שאמרת לאנשים, קחו אותי ואת אמי ונהיה לכם שני אלים מבלעדי אלוהים ? " . הוא עונה : "ישתבח שמך ! מעולם לא אמרתי דבר אשר לא הייתי זכאי לאמרו, ולוּאמרתיו היית יודע . אתה יודע את אשר בלבי, ואני לא אדע את אשר בלבך, ואתה הוא היודע נסתרות . אמרתי להם רק את אשר ציווית עליי להגיד, לאמור, עבדו את אלוהים, ריבוני וריבונכם . כל עוד הייתי ביניהם הייתי עד למעשיהם, וכאשר אספתני אליך נותרת אתה הצופה עליהם, ואתה עד לכל דבר . אם תעניש אותם — הנה הם עבדיך, ואם תסלח 63 לפי ראשוני הפרשנים, אמרה זו אמורה להם — הנה אתה האדיר והחכם" . להיאמר ביום תחיית המתים . תיאור החשש, הפחד והרעדה של ישוע בולט במיוחד כדי להדגים את חולשתו האנושית מחד גיסא ולהבהיר כי הוא יעמוד למשפט לפני אלוהים ביום הדין כ...
To the book