|
|
ההבטחה 88 את ישוע, המופיע ככהן הגדול של ישראל ; העם החסר עקביות בתגובתו, המנבא, החותם בעל כורחו את הברית החדשה בדם השה . אכן המשפט "דָּמוֹעָלֵינוּוְעַל 2 , שמפרשים אותו בחוסר היגיון מוחלט כהאשמה עצמית, הוא משפט בָּנֵינוּ" נבואי . הוא חוזר על הפסוק שבו משה חותם את הברית בין האלוהים לבין עמו למרגלות הר סיני, בעת שהוא מתיז עליהם מדם הקורבנות ( שמות כד : 8 ) . מדובר בסימן נבואי של סליחה וברכה . רק חוסר אמונה מוביל לקרוא משפט זה כתוכחה או גינוי . מי שמבין כך אינו מבין כלל מהו דם הברית . האם יוכל דם הברית להרשיע במקום להושיע ? זו תהיה שלילת האמונה במושיע . העם, 4 , 3 הכהן הגדול, כפי שאומר זאת יוחנן המבשרנביא בעל כורחו, בדומה לקַיָּפָא מעדיף ישוע בר-אבא, ישוע "בן-אף-אחד", על ישוע המשיח . ראשי העם, העם, הגויים — כל אחד מתחמק מאחריות וחוזר בו מעמדתו . רומא מתיימרת להיות נציגת משפט הצדק על פי ההיגיון והאחראית על שמירת הסדר . אולם כאן משפט רומא הופך להתכחשות לצדק, לסירוב לשפוט ולחוסר אחריות . הבריחה מאחריות אינה הקטן שבחטאים . אך הגויים הם אלה המצביעים, באופן פרדוקסלי, על ישוע כמלך היהודים — והוא...
To the book |
|
|