אּקל דמק מּת מְלְק י א 51 המיסטיקן . תת-מוטיב קשור הוא הפרדוקס בין אור לחושך, שחר וצל, המבטאים את הנכּחתו הפרדוקסלית של האלוה בחלל הפנימי של נפש המיסטיקן . הכוח האילוקציוני של מוטיב זה הוא הבעת עולמו המיסטי של אל-חלאג֗ וניסיון ( נואש אולי, לפעמים ) ליצור אצל הקוראים- החניכים תובנה לפנימיותו של עולם זה . מוטיב נוסף הוא הפרדוקסליות של הרגשות — אהבה לעומת בגידה, נטישה והונאה, ידידות ופחד, צער ושמחה . הגם שניתן לחלץ מוטיבים נשנים בשימוש שאל-חלאג֗ עושה בפרדוקס, קריאה רציפה בשירים עצמם יוצרת רושם של עושר מבלבל שבו סתירה רודפת סתירה, פרדוקס רודף פרדוקס . כבר בשיר אֲנִי אֲהוּבִי וַאֲהוּבִי אֲנִי [ 74 ] בולט הפרדוקס בין העצמי לזולת, שחד המה . פרדוקס בין קרבה לריחוק מופיע בשיר קִרְבָה וְרִחוּק אֶחָד [ 116 ] , וכן בשירים דִּבּוּר מֵ הָאֱמֶת [ 49 ] , והשיר הָאָבְדָן בְּהִפָּעֲמוּת אָבְדָן [ 38 ] . שיר זה כולל גם את הסתירה הפרדוקסלית בין אדון לעבד . פרדוקס בין הזכרת שמותיו של אללָּהּ ( דִ֗ כְּר ) לבין הסתרה מופיע בשיר אַתָּה הַמַּטְרִי פֵנִי [ 105 ] , ובשיר שְׁלֵמוּת הָאוֹהֲבִים כְּפִירָה [ 60 ] , ...
To the book