|
|
ריפוי עצמי ׀ 291 היא הלכה לחוף והשאירה אותי להתבשל במיץ של עצמי . בעודי מתפלשת ברחמים עצמיים הלך הזעם שלי וגבר בהתמדה . האגו הכעוס שלי טווה סיפור : איך היא מעזה לעזוב אותי ככה, כמו שהיא עושה תמיד כשקשה לי ? איזו חוצפה ! אף על פי שאני הייתי זו שאמרה לה ללכת, התודעה שלי יצרה סיפור שבו היא היתה הבוגדת ואני הייתי הנבגדת . בשלב זה היה לי מספיק ניסיון בהתבוננות עצמית כדי להבין שסיפור האגו הזה היה השלכה שמקורה בפצע של הילד הפנימי שלי, אשר ייסר אותי זמן כה רב : אמונת היסוד שלפיה אני לא נחשבת . כל זה הוביל אותי למחשבות אפלות עוד יותר : אני כזאת פתטית . לולי לא יכולה אפילו להיות לידי . התודעה שלי החלה לחוג סביב מחשבה אחת : אני לבד . אני לבד . אני לבד . יכולתי אמנם לחזות מהצד בכל הדיאלוג הפנימי הזה, ובכל זאת לא הייתי מסוגלת לאזור כוחות ולהיחלץ מהחשיבה המעגלית הזאת . במקום זאת אפשרתי לילד הפנימי שלי לקטר עוד כמה דקות . לבסוף הרמתי את ראשי והתחלתי ליישם את הכלים שתרגלתי ושכללתי ( ושבהם שיתפתי אתכם ) . התחלתי בנשימה ומיקדתי את המודעות שלי באוויר הנכנס והיוצא מריאותי . התבוננתי במתרחש בתוכי . קראתי ...
To the book |
|
|