|
|
פרק 12 : הסוף לשתיקה סביב חוויית המוות המשותפת׀ 183 מעידים על עצמם שהם ספקנים מטבעם . אבל יש להם דבר אחד במשותף . כולם שוחחו, בלי עכבות, על חוויות עמוקות ומשנות חיים בעקבות מות אדם אהוב . לא פעם הם גילו שזרים גמורים פתוחים יותר להקשיב להם מאשר בני משפחה וחברים . קחו רגע לחשוב על כך . הם עברו את החוויה העמוקה ביותר בחייהם, ורובם מרגישים שאין להם עם מי לדבר על זה . הם מקבלים מסר של פקפוק באמיתות סיפורם — או גרוע מכך . מזמן הפסקתי לספור כמה פעמים אמרו לי, "תודה שאתה מקשיב לסיפור שלי," או "תודה שאתה מאמין לי . " בואו נתחיל בכך שננסה להבין את תרבות הפקפוק סביב חוויות המוות המשותפות . זה מתחיל, בחלקו, בהבנה ובהכרה שכתרבות, לא נוח לנו סביב כל נושא המוות . אפילו יותר מדת, סקס ופוליטיקה, המוות כנושא שיחה הוא טאבו . הסיבה נעוצה חלקית בהתקדמות הרפואה המודרנית, אבל היא טמונה גם בנו . כפי שמציינת ד"ר מוניקה ויליאמס, המנהלת הרפואית של פרויקט המעברים המשותפים, במשך שנים רבות מערכת ההשכלה הרפואית נקטה "העדפת יתר" לסטודנטים עם נטייה להלך רוח מדעי . רבים מאנשי מקצועות הרפואה כיום הוכשרו להיות "מהנדסי גו...
To the book |
|
|