איך תתאפשר שותפות מכבדת של חרדים ומי שאינם חרדים במרחב הציבורי בישראל

אורית קמיר 62 ויריבים זה לזה, מקובל להתייחס לקבוצה החרדית כמי שמחויבת לתפיסה שמרנית של האורתודוקסיה היהודית ולציות מלא להנהגה הרבנית . קבוצה זו אינה מאפיינת את עצמה כליברלית ואינה מחויבת לערכי השוויון והחירות . ערך הליבה שלה הוא לימוד תורה על ידי הגברים בישיבות . הרבנים ולומדי התורה נתפסים כאליטה החברתית, ושאר בני ובנות הקהילה נתפסים בעיקר, ודאי רשמית, כמאפשרי לימוד התורה על ידי הרבנים ובחורי הישיבות . האתוס החרדי הוא שהקבוצה החרדית היא "עגלה מלאה" במורשת ישראל, ואילו החברה הישראלית הכללית היא "עגלה ריקה" . על פי תפיסה זו, "העגלה המלאה" ראויה לקדימות ועדיפות על פני זו הריקה, בוודאי בכל הקשור למשאבים הנחוצים להמשך קיומה, שגשוגה וצמיחתה . למרות הרטוריקה המסורתית של הסתגרות ובדלנות, יש שההתנהגות החרדית, לבטח בעשורים האחרונים, נראית כמבטאת 2 רצון להנהיג ולהתוות את הדרך לציבור הישראלי כולו . שאלת היחסים בין החברה הישראלית הכללית לבין הקבוצה החרדית בתוכה מלווה את החיים היהודיים בארץ ישראל מראשית ההתיישבות הציונית . ככל שהקבוצה החרדית מתקרבת לחברה הכללית, משתלבת בה ומשתתפת איתה באופן פעיל בחק...  To the book