הקציר

שער ג : מהלשה למעשה | 187 את הלב את כל חיי החיטה . תוכן, צורה, צבע וטעם לשיחה יש למצוא בשירי טשרניחובסקי, כגון ״החיטה – ים חולם, וזהב – כל גל״ ( בשירו "השמים שמי תכלת" ) ובשורות אחדות של שיר ״השדה״ לח״נ ביאליק . הקציר בחרמש, במגל, במכונת קצירה, בקומביין מושך עניין רב בייחוד בקרב ילדים בגיל הרך . הילדים יראו במו עיניהם את כלי העבודה של האיכר, ולא יסתפקו בראייה גרידא אלא ישתפו את עצמם בעבודה : יקצרו לעצמם שיבולים, יאלמו אותן לאלומות קטנות ויביאו אותן לכיתה . חלק יהיה לטובת קישוט הכיתה ; וחלק הם ידושו, ימוללו, יבררו את הבר מן התבן והמוץ, יטחנו את הבר בריחיים של יד ( או באבני ריחיים ) , יאפו פיתות ויביאו את לחם החמץ החדש מנחת ביכורים כשם שהיה מובא על ידי אבותינו כמו שכתוב בתורה : ״מִמּוֹשְׁבֹתֵיכֶם תָּבִיאּוּלֶחֶם תְּנוּפָה שְׁתַּיִם שְׁנֵי עֶשְׂרֹנִים סֹלֶת תִּהְיֶינָה חָמֵץ תֵּאָפֶינָה בִּכּוּרִים לַיהוָה" ( ויקרא כג, יז ) . נושא זה מרחיב את דעתו ומושגיו של הילד ומעשיר את אוצר לשונו : קנה, פרק, שיבולת, מלען, אלומה, מאלמת, ערימה, גדיש, דַּיִשׁ, מוץ, תבן, בר וכן שמותיהם של כלי הדיש . לקציר...  To the book