הכשרת מחנכים לחינוך לטבע

126 | החינוך לטבע : משנת יהושע מרגולין שכלל אז בתוכו את רובה של ההתיישבות החדשה . הסכמתי . אכן שנה זו הייתה אחת השנים היקרות ביותר בחיי . במהלכה באתי במגע ישיר עם טבע העמק, הכרתי את הדומם, הצומח והחי שבו ; קשרתי קשרים נפשיים עם ילדי העמק, עם הוריהם ומוריהם ; תהיתי על החינוך המשותף ועל הגן ובית הספר המתרקמים שם . מצויד במיקרוסקופ ובמעבדה קטנה יצאתי לטיולי ולמסעי מקיבוץ לקיבוץ וממושב למושב . הדרכתי, לימדתי שבוע-שבוע בקבוצה, בקיבוץ ובמושב . שעות הבוקר היו מוקדשות לטיולים ולהוראת הטבע בגן ובבית הספר, ואילו שעות הערב – לשיעורים בבוטניקה חקלאית לאנשי הקיבוצים . מסיבות עונג שבת הוקדשו לשירת הטבע הארץ ישראלי בתנ״ך, באגדה ובליבנו אנו . וגדול היה הצימאון לדעת, הן מצד המורים והן מצד התלמידים . אליעזר שיין ז״ל, זו האישיות הדגולה, המורה והמחנך בחסד עליון, הוא הראשון שקיבל את פניי בקריאה באוזני תלמידיו : ״מרגולין, אנו כולנו מחכים לך . למדנו טבע כי אין אנו יודעים טבע״ . ואומנם במשך שנת ההדרכה נוכחתי שרובם הגדול של המורים אינם יודעים טבע, וכל עושר הטבע שמסביבם הוא כספר החתום לפניהם . לא מתוך זלזול וחו...  To the book