שלוש דרגות בלימוד הטבע

68 | החינוך לטבע : משנת יהושע מרגולין דרך זו היא ההיפך הגמור מן הדרך הלימודית המסבירה, השואפת להקנות את "ידיעות הטבע" גם לפעוטות על ידי מתן תשובות מוכנות – בעל-פה, מתוך ספר או מתוך תמונה – לכל השאלות שהטבע מציג לפני הילד ושהילד חוזר ומציג אותן לפני המורה, הגננת או המחנכת . ה"מה זה ? " הבלתי פוסק, שהילד מטריד אותנו בו, היא השאלה שכל אחד מפלאי הטבע שואל את הילד . וכיוון שהתשובות על השאלות האלו – עד כמה שהן ניתנות לתשובה בגיל צעיר – רובן ניתנות על ידי הטבע עצמו, יחפש הילד את התשובה לשאלתו בטבע עצמו ; כך יקבל כל ילד תשובה לפי מה שהוא, לפי כוח השגתו וכושר קליטתו . מה שאין כן אם המורה או המחנך משיב לילד תשובה מן המוכן . שהרי תשובה מסוג זה אינה פותרת את השאלה ; היא רק פוטרת את המורה מטרחה מיותרת להוביל את הילד ולהעמידו בפני התופעות עצמן המדברות בעד עצמן ; ואת התלמיד היא פוטרת מהסתכלות עצמית ומחתירה להבנת הדברים הנראים בעיניו כחידה . אסביר את דבריי בדוגמאות אחדות . חידת פלאים בשלולית המים הילד רואה בתוך שלולית מים שרוכי-ביצים של קרפדה כרוכים מסביב לצמח . מייד עיניו נפקחות לרווחה וננעצות בחרוזי...  To the book